ספר הכוזרי – רבי יהודה הלוי

“הכוזרי” הוא ספרו הפילוסופי של רבי יהודה הלוי (ריה”ל) שנכתב במאה ה- 12 בספרד בשפה הערבית-יהודית ונקרא במקור: “הספר להגנת הדת המושפלת והבזויה”. יהודה אבן תיבון, המתרגם הראשון של הספר לעברית, הוא שנתן לספר את שמו – “הכוזרי”, על שם מלך הכוזרים.

הספר כתוב במתכונת של דו שיח ארוך בין המלך – “הכוזרי” ובין החכם היהודי – “החבר”. המלך מציג בספר שאלות נוקבות על תורת ישראל ועל גורל העם היהודי, והחכם היהודי משיב בכנות; ובהיעדר תשובה אף מוכן להודות “מצאת מקום חרפתי, מלך כוזר”.

בספר זה מתווכח יהודה הלוי עם הפילוסופיה ועם שתי הדתות השליטות – הנצרות והאסלאם, במטרה להוכיח את אמיתותה של דת ישראל, לחזק את האמונה “בלב כל יחיד ובלב האומה כולה”  ולהדגיש את “טיבה וערכה של בחירת [עם] ישראל” כיסוד בהגותו.