מספר פריט : 3835

סוד וג’ונס (2013). על נדידת תודעה, תשומת לב, רשתות מוחיות ומדיטציה

מספר פריט : 3835

מאמר זה מסכם ממצאים רבים לגבי נדידת תודעה ותשומת לב. אין כאן התייחסות לרוחניות וההתייחסות לחינוך היא בלתי ישירה, עם זאת ההשלכות של מאמר זה על חינוך וההתייחסות שלו למדיטציה כפרקטיקה הנותנת מענה לנדידת תודעה, הופכת את המאמר לרלבנטי מבחינת הנתונים שהוא מספק לדיון בחינוך ורוחניות.

            “תשומת הלב האנושית מתמקדת באופן סלקטיבי באספקטים של החוויה שהם מאיימים, מענגים או שיש בהם חידוש. האיומים הפיזיים בתקופות קדומות הוחלפו במידה רבה בדאגנות כרונית וכאבים. התודעה נשאבת לדאגות ומכאובים, בעיקר בתחומי העבר והעתיד וכך היא מובלת לנדידה” (עמ’ 136). רשת נוירונים המכונה רשת ברירת המחדל קושרה עם נדידת תודעה. מאמר זה בוחן כיצד מדיטציה עשויה לסייע לאנשים להפחית מתחים ולחזק את עמידותם ובכך, “לתרום לדפוסי התארגנות בריאים ברשתות נוירוניות” (עמ’ 136).

            הכותבים פותחים בתיאור שתי סיטואציות שבהן בולטות של גירויים מושכת את תשומת ליבנו. בולטות “היא מאפיין של ישות שגורם לה להפוך לחריגה ביחס לסביבתה הקרובה” (עמ’ 136). “בולטות איננה רק תכונה פיזית. היא יכולה להיות מושפעת מגורם כמו רגש, קוגניטציה או מוטיבציה” (עמ’ 136). בכל רגע תשומת הלב מובילה קלט נבחר אחד לזיכרון העבודה (קנוסדן, 2007, בושמן ומילר, 2007). קלט זה נבחר על פי בולטותו, ושלושת האלמנטים המבליטים ביותר הם איום, עונג וחידוש. מסיבות הישרדותיות איומים נחשבים לבעלי בולטות גבוהה יותר. השאלה היא אם כך: מה מאיים עלינו בזמנים מודרניים? – בזמננו, אדם שחי חיים נורמאליים פחות או יותר מאויים בעיקר על ידי דאגות ומכאובים רגשיים שקשורים בדרך כלל לעבר ולעתיד. “בהינתן המיקוד שלנו באיומים, על כל מרחב האיומים הקיים בתודעה, תשומת הלב האנושית נשאבת פעם אחר פעם לתוך הראש לזמנים משתנים – כשהיא עסוקה בדגירה ובדאגות שהן מרוחקות מרגע ההווה (ורסטרטן ואחרים, 2011). המספר העצום של האפשרויות והיכולת הפנומנאלית שלנו לדמיין, מגדילים באופן משמעותי את הנטייה של התודעה להתכנס פנימה – מתכון בדוק לנדידת תודעה” (עמ’ 136).

הכותבים מבחינים בין העולם התפיסתי שנתפס על ידי חמשת החושים והעולם המושגי שהוא הסביבה הפנימית של המחשבות והרגשות (בינדר ואחרים, 1999). המחשבות שלנו מחולקות לממוקדות ומונחות מטרה ולמחשבות לא מונחות וספונטאניות (קריסטוף ואחרים, 2009, קריסטוף ואחרים, 2004, סמולווד וסקולר, 2006). באופן כללי מחשבות שעוסקות בעיבוד של עבר ועתיד הן לא ממוקדות ומכונות לעתים נדידת תודעה (מקיירנן ואחרים, 2006, באקנר ואחרים, 2008). “נדידת תודעה משמעה חשיבה על דבר אחר ממה שאנו מתכוונים לחשוב עליו ברגע זה, או מחשבות שאין להן כוונה מיידית מזוהה, שהביאה לעלייתן. תודעה נודדת באופן טיפוסי למחשבות ותחושות אישיות, במקרים רבים ללא מודעות לנדידה (סקולר ואחרים, 2011). נדידת תודעה תופסת כשליש עד למחצית מזמנם של מבוגרים בריאים (קיין ואחרים, 2007)” (עמ’ 137). 96% מן האמריקאים מדווחים על חלימה בהקיץ באופן יומיומי (קריסטוף, 2012). תכני מחשבות אלו עשויים לנוע ממחשבות בנאליות לקטסטרופאליות. נדידת תודעה זכתה גם לכינוי REST – חשיבה רנדומאלית אפיזודית שקטה (אנדריסן ואחרים, 1995). תודעה נודדת נוטה להיות שמחה פחות “והתכנים של הדיאלוג הפנימי מוטים לכיוון של רומינציה שלילית. רומינציות מופרזות יוצרות סיכון לדכאון (רוד ואחרים, 2009). תודעה נודדת גם מפריעה ללמידה (סמולווד ואחרים, 2007)” (עמ’ 137).

ניתן למדוד פעילות 9מוחית באמצעות fMRI. מדידות אלו בוחנות את הרישות במוח. המוח הבריא לעולם אינו נמצא במנוחה (וומורי, ג’ונס וג’ייס, 2012). בשנים האחרונות זוהו רשתות שונות. בו בזמן זוהה גם “שחלקים שונים במוח פועלים בקורלציה הפוכה – פעילות באזור אחד מכבה פעילות באזור אחר (כמו נדנדה)” (עמ’ 137). בדיון הנוכחי נבחנו רשתות משימה חיובית ורשתות משימה שלילית (פורס ואחרים, 2005). אזורים של משימה חיובית עוזרים למיקוד תשומת הלב, ולסלקטיביות של גירויים רלבנטיים (סילי ואחרים, 2007). הם מחולקים הלאה לרשתות שליטה וניהול (קורטקס קדמי עליון וקורטקס פנים פאריאטאלי) (קורבטה ואחרים, 2002), ורשת הבולטות (אינסולה, ואנטריור סינגולט קורטקס) (סילי ואחרים, 2007). הן מקיימות קורלציה הפוכה לרשת משימה שלילית שחלקה מיוחס לנדידת תודעה.

גילוי רשת ברירת המחדל בלבל את החוקרים בהתחלה, אך “במהלך העשור האחרון מאז התגלית (רייכלה ואחרים, 2001) רשת ברירת המחדל הפכה מרשת שנחשבה לרעש רקע, לנושא מחקר מרכזי עבור חוקרי מוח. רשת ברירת המחדל רחוקה מלהיות הסחת דעת. כיום מאמינים כי היא בעלת תפקודים שונים כמו בניית מודלים מנטאליים או סימולציות שמנחות התנהגות (באקנר ואחרים, 2008), עיבודים קוגניטיביים פנימיים המייצרים תרחישים אלטרנטיביים מדומיינים (אנדרוז-האנה ואחרים, 2010, ספרנד ואחרים, 2010), עיבוד עצמי, (ובעיקר הנקודה האחורית ברשת ברירת המחדל קורטקס קדמי מדיאלי)(נורת’וף ואחרים, 2006), ודמיון העתיד (אדיס ואחרים, 2007)…באופן כללי, רשת ברירת המחדל בונה מודלים מנטאליים של אירועים בעלי משמעות אישית” (עמ’ 138). אך לרשת ברירת המחדל צד אפל בהקשר של עיבוד עצמי (נורת’וף ואחרים, 2006). פעילות יתר שלה קושרה עם יכולת ביצועית מופחתת ונפילות בתשומת הלב (מייסון ואחרים, 2007, ווייסמן ואחרים, 2006), דכאון, חרדה, הפרעות קשב ותסמונת פוסט טראומטית (ווייסמן ואחרים, 2006, ווייטפילד-גבריאלי ואחרים, 2012, קסטיאנוס ואחרים, 2008, גרייסיוס ואחרים, 2007). בהתחשב בכך שואלים הכותבים, “האם אנו יכולים לאמן את עצמנו כך שתהיה לנו שליטה טובה יותר במערכת ברירת המחדל?” (עמ’ 138). מסורות קונטמפלטיביות פעלו בכיוונים אלו.

הכותבים מתארים תשומת לב ממוקדת וניטור פתוח כשני סוגי מדיטציה (לוץ ואחרים, 2008) המכוונים “להסיט את המתרגלים מדאגות עצמיות ונדידת תודעה” (עמ’ 138). הם מציינים מספר השפעות חיוביות מוכחות של מדיטציה על המוח, ומתמקדים בהשפעות על מערכת ברירת המחדל אשר נמצאו בסריקות fMRI – ברואר ואחרים (2011) בחנו שלושה סוגי מדיטציה (ריכוז, אהבה-נדיבה ומודעות ללא-בחירה) והציעו כי מדיטציה מחוללת ניטור טוב יותר של קונפליקטים ושליטה קוגניטיבית. “השינויים שהופגנו גם במצבי מנוחה מדגימים כי מדיטציה היא בעלת פוטנציאל לשינוי גם בזמנים שמחוץ לתרגול” (עמ’ 138). ממצאים אחרים כוללים הפחתת זמן של תגובה נוירונית הכרוכה בעיבוד מושגי של מערכת ברירת המחדל (פגנוני, סקיק וגו, 2008), שינויים בחיבוריות בתוך מערכת ברירת המחדל (פארב ואחרים, 2010, גולדינג ואחרים, 2009). האסנקמפ ואחרים (2012) הדגימו ארבעה שלבים במדיטציה: נדידת תודעה, מודעות לנדידה, הסטת תשומת הלב והחזקת תשומת הלב.

בעקבות הממצאים שהוזכרו ואחרים הכותבים דנים בהשלכות הקליניות של יישומי מדיטציה. הם מציעים כי, “מדיטציה, תשומת לב ממוקדת או ניטור פתוח, ותרגולים קשורים אחרים, מציעים גישה מעניינת לאימון תשומת הלב. תועלת אחת של גישה זו היא הפחתת נדידת תודעה. באופן מכאניסטי, למשל, יהא זה הגיוני לסייע ללוקים בדכאון להפחית את הזמן בו הם מבלים במצב רומינטיבי” (עמ’ 139). הם מציעים גם יישומים שונים להפרעות קשב ולדמנציה שמאפיינת אלצהיימר.

הכותבים מסכמים בטענה הבאה, “כציידים-לקטים חיפשנו מזון. כעת אנו מחפשים מזון בתודעתנו. יש מחיר לחיפוש מנטאלי זה, ומחיר זה הוא עודף מתח. מחקרים נוירופסיכולוגיים מראים כי עודף פעילות וחיבוריות אבנורמאלית ברשת ברירת המחדל יוצרת נטייה לנדידת תודעה. נדידת התודעה עצמה עשויה להטות לכיוון של נדידת תודעה. האם דיכאון, חרדה, עודף מתח ודמנציה של אלצהיימר הם תוצאה של פעולת יתר של רשת ברירת המחדל בקרב אינדיבידואלים שהם בעלי מוח פגיע יותר לכך? על אף שכרגע מדובר בהצעה ספקולטיבית, סביר להניח שגישה תרפוייטית אחת שדרכה ניתן להשפיע על רשתות מוחיות ולסייע להן, מצויה בגישה של אימון תשומת הלב דרך מדיטציה, שעשויה להשפיע על התפתחות של מחלות ובאותו הזמן גם להפחית מתחים ולהגדיל את האושר” (עמ’ 139).

Sood, A. and Jones, D. T. (2013). On mind wandering, attention, brain networks, and meditation. Explore: The Journal of Science and Healing, 9(3), 136-141.

This paper sums many of the issues concerned with mind-wandering and attention. There is no direct reference to spirituality, and education is only referred to indirectly in reference to learning and attention, however the implications to education and the appeal to meditation as targeting mind-wandering makes this paper important as data that can support educational discussion in the domain of spirituality.

“Human attention selectively focuses on aspects of experience that are threatening, pleasant, or novel. The physical threats of the ancient times have largely been replaced by chronic psychological worries and hurts. The mind gets drawn to these worries and hurts, mostly in the domain of the past and future, leading to mind wandering” (p. 136). A network of neurons referred to as the default mode network (DMN) has been associated with mind wandering. This paper examines in what way meditation might help to decrease stress and enhance resilience to “allow for healthier patterns of organization in neural networks” (p. 136).

The authors open with two situations in which salience makes us attend specific stimuli. Salience “is the characteristic of an entity that makes it stand out relative to neighbors” (p. 136). “Salience is not just a physical attribute; it could be guided by emotional, cognitive, or

motivational factors” (p. 136). Every moment attention ferries one selected input to working memory (Knusden, 2007, Buschman & Miller, 2007). This input is selected according to salience, and the three most salient components are threat, pleasure, and novelty. For survival issues, threat receives primacy. The question then is: what threatens us in modern times? – In contemporary times, one living a relatively normal life is threatened mostly by worries and emotional hurts that have mostly to do with past and future. “Given our threat focus, with the bulk of the threats in the mind, the human attention gets rerouted to spend inordinate amounts of time inside the head—busy brooding and worrying, away from the present moment (Verstraeten et al, 2011). The explosion in the number of choices and our phenomenal ability to imagine increases the mind’s inward focus—a perfect recipe for mind wandering” (p. 136).

The authors distinguish between the perceptual world perceived by our five senses and the conceptual world that is our inner environment of our thoughts and emotions (Binder et al, 1999). Our thoughts are divided into focused and goal directed or undirected and spontaneous thoughts (Chrsitoff et al, 2009, Christoff et al, 2004; Smallwood and Schooler, 2006). Generally thoughts concerned with processing past and future are unfocussed and labeled at times as mind wandering (Mckiernan et al, 2006; Buckner et al, 2008). “Mind wandering is thinking about something other than what one is currently intending to think about, or thoughts without a clearly identified proximate intention which initiated the thoughts. A mind typically wanders into one’s own private thoughts and feelings, often without any awareness that it has wandered (Schooler et al, 2011). Mind wandering occupies up to a third to half of the awake time in healthy adults (Kane et al, 2007)” (p. 137). These thoughts span the gamut from benign to catastrophic. 96% of Americans report daydreaming each day (Christoff, 2012). Mind wandering has also been labeled as “REST” – Random Episodic Silent Thinking (Andreasen et al, 1995). The mind that wander tends to be less happy and “The content of the inner dialogue is biased toward negative ruminations. Excessive ruminations predispose to increased risk of depression (Rood et al, 2009). A wandering mind also interferes with learning (Smallwood et al, 2007)” (p. 137).

Activity in the brain can be measured via fMRI. These measurements explore the networking within the brain. The healthy brain is never at rest (Vemuri Jones and Jace, 2012). In recent years, various networks have been established. At the same time however, “a few areas of the brain are anticorrelated – the signal in one region see-saws with the signal in the other” (p. 137). In the current discussion the task positive and task negative networks were explored (Fox et al, 2005). Regions of task-positive network help focused attention and selection of relevant stimuli (Seeley et al, 2007). They are subdivided into executive control network (Superior frontal cortex and intraparietal cortex) (Corbetta et al, 2002), and the salience network (insula and anterior cingulate cortex) (Seeley et al, 2007). They are anticorrelated with the task negative network some of which is associated with mind wandering.

While the discovery of DMN was at first considered confound, “during the last decade, since its first description in 2001 (Raichle et al, 2001) the DMN has emerged from being considered annoying noise to the central focus of investigation for many neuroscientists. Far from being a distraction, the DMN is now believed to host several operations, such as constructing mental models or adaptive simulations to guide future behavior (Buckner et al, 2008); processing internal cognition to imagine alternative scenarios (Andrews-Hanna et al, 2010; Sprend et al, 2010); self-referential processing, particularly the anterior node of DMN (medial prefrontal cortex)(Northoff et al, 2006); and imagining the future (Addis et al, 2007)… Overall, the DMN constructs the mental models of personally significant events” (p. 138). Yet, the DMN has its dark side in its self-referential processing (Northoff et al, 2006). Excess in its activity has been associated with impairment in task performance and attentional lapses (Mason et al, 2007; Weissman et al, 2006), depression, anxiety, attention deficit, and post traumatic stress disorder (Weissman et al, 2006; Whitfield-Gabrieli et al, 2012, Castellanos et al, 2008; Greicius et al, 2007).

Given these the authors ask, “can we train ourselves to have better control of the DMN?” (p. 138). Contemplative traditions have been working to that end. The authors describe focused attention  (FA)and open monitoring (OM) as two types of meditation (Lutz et al, 2008) that are geared toward “taking participants away from self-related preoccupation and mind wandering” (p. 138). Listing a number of the proven effects of meditation on the brain, the authors list specific effects on the default mode network found specifically in fMRI studies – Brewer et al (2011) examined three types of meditation (concentration, loving kindness and choiceless awareness) and suggested that meditation invokes better conflict monitoring and cognitive control. “The changes sustained during rest suggest that meditation has the potential to transform even the non-meditation time.” (p. 138). Other findings include reduced duration of the neural response linked to conceptual processing of DMN (Pagnoni, Cekic & Guo, 2008), alterations in DMN connectivity (Farb et al, 2010; Golding et al, 2009). Hasenkamp et al (2012) demonstrated four phases within meditation: mind wandering, awareness of wandering, shifting of attention and sustained attention. Following the above and other findings, the authors discuss the clinical applications of meditation. They propose that, “Meditation, FA or OM, and related practices offer an interesting approach to train attention, one benefit of which may be to reduce mind wandering. Mechanistically, for example, it makes sense to help patients with depression decrease their ruminative thinking.” (p. 139). They also propose some applications to ADHD and Alzheimer’s dementia that is associated with decreased task induced deactivations.

They sum with the following claim, “As hunter-gatherers, we foraged for food. Now we forage in our mind. This mental foraging comes at a cost, that of excessive stress. Neuropsychology studies show that excess activity and abnormal connectivity in the default network predisposes to mind wandering. Mind wandering itself might predispose to the same activity. Could depression, anxiety, excessive stress, and Alzheimer’s dementia simply be an outcome of excessive default network activity, perhaps in individuals with vulnerable brains?

Although currently speculative, it is likely that one therapeutic approach to help influence brain networks will be the attention training approach such as meditation, which might influence disease progression and at the same time decrease stress and enhance joy.” (p. 139)

Addis DR, Wong AT, Schacter DL. Remembering the past and imagining the future: common and distinct neural substrates during event construction and elaboration. Neuropsychologia. 2007; 45: 1363-1377.

Andreasen NC, O’Leary DS, Cizadlo T, et al. Remembering the past: two facets of episodic memory explored with positron emission tomography. Am J Psychiatry. 1995;152:1576-1585.

Andrews-Hanna JR, Reidler JS, Sepulcre J, Poulin R, Buckner RL. Functional-anatomic fractionation of the brain’s default network. Neuron. 2010;65:550-562.

Binder JR, Frost JA, Hammeke TA, Bellgowan PS, Rao SM, Cox RW. Conceptual processing during the conscious resting state. A functional MRI study. J Cogn Neurosci. 1999;11:80-95.

Brewer JA, Worhunsky PD, Gray JR, Tang YY, Weber J, Kober H. Meditation experience is associated with differences in default mode network activity and connectivity. Proc Natl Acad Sci U S A. 2011; 108:20254-20259.

Buckner RL, Andrews-Hanna JR, Schacter DL. The brain’s default network: anatomy, function, and relevance to disease. Ann N Y Acad Sci. 2008;1124:1-38.

Buschman TJ, Miller EK. Top-down versus bottom-up control of attention in the prefrontal and posterior parietal cortices. Science. 2007;315:1860-1862.

Castellanos FX, Margulies DS, Kelly C, et al. Cingulate-precuneus interactions: a new locus of dysfunction in adult attention-deficit/ hyperactivity disorder. Biol Psychiatry. 2008;63:332-337.

Christoff K, Gordon AM, Smallwood J, Smith R, Schooler JW. Experience sampling during fMRI reveals default network and executive system contributions to mind wandering. Proc Natl Acad Sci U S A. 2009;106:8719-8724.

Christoff K, Ream JM, Gabrieli JD. Neural basis of spontaneous thought processes. Cortex. 2004;40:623-630.

Christoff K. Undirected thought: neural determinants and correlates. Brain Res. 2012;1428:51-59.

Corbetta M, Shulman GL. Control of goal-directed and stimulus driven attention in the brain. Nat Rev Neurosci. 2002;3:201-215.

Farb NA, Anderson AK, Mayberg H, Bean J, McKeon D, Segal ZV. Minding one’s emotions: mindfulness training alters the neural expression of sadness. Emotion. 2010;10:25-33.

Fox MD, Snyder AZ, Vincent JL, Corbetta M, Van Essen DC, Raichle ME. The human brain is intrinsically organized into dynamic, anticorrelated functional networks. Proc Natl Acad Sci U S A. 2005;102:9673-9678.

Goldin P, Ramel W, Gross J. Mindfulness meditation training and self-referential processing in social anxiety disorder: behavioral and neural effects. J Cogn Psychother. 2009;23:242-257.

Greicius MD, Flores BH, Menon V, et al. Resting-state functional connectivity in major depression: abnormally increased contributions from subgenual cingulate cortex and thalamus. Biol Psychiatry. 2007;62:429-437.

Kane MJ, Brown LH, McVay JC, Silvia PJ, Myin-Germeys I, Kwapil TR. For whom the mind wanders, and when: an experience-sampling study of working memory and executive control in daily life. Psychol Sci. 2007;18:614-621.

Knudsen EI. Fundamental components of attention. Annu Rev Neurosci. 2007;30:57-78.

Lutz A, Slagter HA, Dunne JD, Davidson RJ. Attention regulation and monitoring in meditation. Trends Cogn Sci. 2008;12:163-169.

Mason MF, Norton MI, Van Horn JD, Wegner DM, Grafton ST, Macrae CN. Wandering minds: the default network and stimulus independent thought. Science. 2007;315:393-395.

McKiernan KA, D’Angelo BR, Kaufman JN, Binder JR. Interrupting the “stream of consciousness”: an fMRI investigation. Neuroimage. 2006;29:1185-1191.

Northoff G, Heinzel A, de Greck M, Bermpohl F, Dobrowolny H, Panksepp J. Self-referential processing in our brain–a meta-analysis of imaging studies on the self. Neuroimage. 2006;31:440-457.

Pagnoni G, Cekic M, Guo Y. “Thinking about not-thinking”: neural correlates of conceptual processing during Zen meditation. PLoS ONE. 2008;3:e3083.

Raichle ME, MacLeod AM, Snyder AZ, Powers WJ, Gusnard DA, Shulman GL. A default mode of brain function. Proc Natl Acad Sci U S A. 2001;98:676-682.

Rood L, Roelofs J, Bögels SM, Nolen-Hoeksema S, Schouten E. The influence of emotion-focused rumination and distraction on depressive symptoms in non-clinical youth: a meta-analytic review. Clin Psychol Rev. 2009;29:607-616.

Schooler JW, Smallwood J, Christoff K, Handy TC, Reichle ED, Sayette MA. Meta-awareness, perceptual decoupling and the wandering mind. Trends Cogn Sci. 2011;15:319-326.

Seeley WW, Menon V, Schatzberg AF, et al. Dissociable intrinsic connectivity networks for salience processing and executive control. J Neurosci. 2007;27:2349-2356.

Smallwood J, Schooler JW. The restless mind. Psychol Bull. 2006; 132:946-958.

Smallwood J, Fishman DJ, Schooler JW. Counting the cost of an absent mind: mind wandering as an underrecognized influence on educational performance. Psychon Bull Rev. 2007;14:230-236.

Spreng RN, Stevens WD, Chamberlain JP, Gilmore AW, Schacter DL. Default network activity, coupled with the frontoparietal control network, supports goal-directed cognition. Neuroimage. 2010; 53:303-317.

Vemuri P, Jones DT, Jack CR Jr. Resting state functional MRI in Alzheimer’s disease. Alzheimers RES Ther. 2012;4:2.

Verstraeten K, Bijttebier P, Vasey MW, Raes F. Specificity of worry and rumination in the development of anxiety and depressive symptoms in children. Br J Clin Psychol. 2011;50:364-378.

Weissman DH, Roberts KC, Visscher KM, Woldorff MG. The neural bases of momentary lapses in attention. Nat Neurosci. 2006;9: 971-978.

Whitfield-Gabrieli S, Ford JM. Default mode network activity and connectivity in psychopathology. Annu Rev Clin Psychol. 2012;8:49-76.

נכתב ע"י: סוד וג'ונס.
דילוג לתוכן