מספר פריט : 3445

מילר (1997) לשם מה אנו זקוקים לבית ספר?

מספר פריט : 3445

ספר זה הוא ניתוח היסטורי שחושף מדוע התרבות האמריקאית תומכת בהנחות יסוד מסוימות לגבי מהות החינוך (עמ’ 2). מילר מבקש לפרק הנחות יסוד תרבותיות מובנות מאליהן ולכוון לאפשרות של חינוך הוליסטי. ספרו הוא אם כן תיאורי ונורמטיבי כאחד. כאן מובא סיכום של הפרק הראשון בלבד המוצע באינטרנט.

מילר טוען שבתי ספר באמריקה המודרנית עוצבו על ידי חמישה גורמים מהותיים: “1. תפיסה דתית ספציפית שניתן לכנותה ‘קלוויניזם’ או תיאולוגיה ‘פוריטנית’. 2. מקסם המדע והטכנולוגיה המבוססים על רדוקציוניזם וחשיבה מכניסטית ברוח דיקארט ובייקון. 3. אידיאולוגיה דמוקרטית שמצהירה על חירות ואינדיבידואליות אך מציבה אותם בגבולות חברתיים מגבילים. 4. קפיטליזם – מערכת כלכלית שמדגישה תחרותיות מבוססת יכולות, והגנה על אינטרסים אישיים. 5. לאומיות – האמונה שהמדינה היא במובן מסוים שומר הסף הקדוש של ערכי תרבות” (עמ’ 3). מתחילתו של החינוך המודרני היו הוגים שסטו מן “התודעה הקונצנזואלית” (טארט, 1986) שהגורמים הללו עיצבו. אך “היחס להוגים הללו היה בעיקר יחס של ביטול או התעלמות והם נתפסו כרומנטיקנים סנטימנטליים משום שדיבור על כוחות נסתרים של הילד, וראו חינוך כדיסציפלינה של חירות וביטוי אישי ולא כסוכן של המדינה ושל המערכת הכלכלית” (עמ’ 3). ספרו של מילר סוקר את הקולות הללו בפרקים הבאים של הספר שאינם נסקרים כאן.

            הקולוניות יושבו על ידי אוכלוסיה פרוטסטנטית. חלק מן התושבים הללו עזבו את אירופה כדי לבסס חברה נוצרית טהורה המבוססת על קלויניזם. “תפיסה פוריטנית זו הייתה צרה במיוחד ופסימית בתפיסת הטבע וטבע האדם. היא התירה לאדם לשאוף וליזום כל עוד אלו מותנו על ידי רגשות אשם, חרטה, והכרה בכך שענייני העולם הם בסופו של דבר חסרי ערך ביחד למציאות האלוהית” (עמ’ 8). הדגש הושם על כך שהחומר והרוח נפרדים לחלוטין. עולם החומר נחשב ל”נפילה”, לבלתי- מקודש ולרווי בחטא. הביטוי לכך היה תרגול של אינטרוספקציה מעצימת-אשמחה, שהדגישה את טבע האדם כרמש ביחס לאלוהי (עמ’ 9). הדת הפוריטנית הטמיעה דתיות בלתי-מיסטית שנשענה בעיקרה על המשגה ורבאלית, ועל דוקטרינה ופחות על חוויות סובייקטיביות, אסתטיות או או קונטמפלטיביות (עמ’ 10). לפי מילר דגש זה על טקסטים סמכותניים היה בעל השפעה עצומה על התרבות הבית ספרית הציבורית. “כשאמונות דתיות מעודדות חוויה אישית או מיסטית של אחדות עם האלוהי, רעיונות חינוכיים מקבלים ביטוי אחר לחלוטין” (עמ’ 11).

            מילר סוקר את התפתחות התפיסות המטריאליסטיות בהתבסס על תפיסת המדע של בייקון ודיקארט. בתקופה בה התעצב המדע המודרני, הוא עדיין לא נתפס כתפיסה אלטרנטיבית לדת, אלא כתפיסה נפרדת העומדת לצידה. אך עליית המטריאליזם במאה ה 19 וה 20 גרמה בד בבד לדחיקת הרוחניות. התפיסה הכלכלית הקפיטליסטית סיפקה רוח גבית לכיוון זה. הקפיטליזם נשען על ההנחה שהטבע קיים כדי לשרת צרכים ורצונות אנושיים. “…איכות החיים נמדדת במונחים של כמה מהר ניתן להמיר את הטבע הגולמי לצרכים אנושיים – תוצר לאומי גולמי” (עמ’ 15). בנוסף לכך, בעוד שהקפיטליזם מעודד אינדיבידואליזם הוא מעניק “משמעות פחותה ביותר לערכים של הבנה-עצמית, ביקורתיות, או גילוי רוחני. פרקטיות ויצרנות נחשבים הרבה יותר מאשר קונטמפלציה או שאלות פנימיות. תרגול מדיטטיבי מוקצה כ”קונטמפלציה של הטבור” בלבד” (עמ’ 16-15). קפיטליזם מבוסס בעיקר על תוצאות מוחשיות – כאלו שתרגול קונטמפלטיבי מתקשה לספק.

            על אף הדגש של החברה האמריקאית על ערכים כחירות, חופש, אי-תלותיות ואינדיבידואליזם, כל אלו, על פי ניתוח של מילר, מיושמים בדרכים שהן בעיקר מוסריות, רציונאליות, יזמיות ומקצועיות, ודרכים אלו באות על חשבון “הטבע האנושי העמוק יותר, אימפולסיבי, אינטואיטיבי, מיסטי ורגשי” (עמ’ 19). בעוד שכל חברה מטילה מידה מסויימת של קונפורמיות, מילר מוצא את החברה האמריקאית כשתלטנית במיוחד. האינדיבידואליזם שהיא מעודדת הוא “כלכלי, תחרותי ושטחי לעילא” (עמ’ 19). זוהי תרבות שמתייחסת בחשדנות מהותית אל ה”רוחני” בחיי אדם ואיננה מעריכה אותו. רוחני משמעו “יכולת קליטה של האספקטים הדקים והפנימיים יותר של הקיום: חיפוש אחר משמעות עמוקה יותר מזו שמוצעת על ידי האינטלקט והנורמות החברתיות בלבד. התפיסה האמריקנית מטילה משמעת מוסרית, חומרנית ורציונאלית על יכולת קליטה כזו. בתרבות זו, הרוחני נתפס כנחות, כ”מיסטי” או כ”רומנטי”. חשיבה הוליסטית היא מאמץ להשיב את האלמנט הזה לקיום” (שם).

Miller, R. (1997). What are schools for? Holistic education in American Culture. Brandon: Holistic Education Press

This book is a historical analysis that reveals why American culture supports certain assumptions about the purpose of education (p. 2). Miller sets out to deconstruct cultural assumptions taken for granted, and to point to other possibilities within holistic education. Here only the first chapter of the book, available on the net, is summarized.

Miller suggests that schools in modern American society have been shaped by five major themes: “(1) A particular religious worldview that may be referred to as a “Calvinist” or “Puritan” theology; (2) A fascination with the power of science and technology based on the reductionistic, mechanistic thinking of Rene Descartes and Francis Bacon; (3) A restrained democratic ideology that celebrates freedom and individualism but within definite boundaries of social discipline; (4) Capitalism — an economic system that emphasizes competition, meritocracy, and the protection of self-interest; (5) Nationalism — the belief that the state is somehow the sacred guardian of cultural ideals” (p. 3). Since the beginning of modern schooling there have been various thinkers that strayed from the “consensual consciousness” (Tart, 1986) that these factors have been shaping. However “Most of these dissenters have been ignored or dismissed as sentimental romantics because they speak of children’s hidden powers and see education as a discipline of freedom and self-expression rather than as an agent of the state and the economic system” (p. 3). After establishing the sources that shaped public schooling, Miller’s book focuses on exploring these voices that were silenced, that have lead to the current interest in holistic education. The first chapter begins by elaborating the five domains listed above. Here I only focus on the most relevant ones.

The colonies were settled by a protestant population. In fact some of them had left Europe in order to establish a more pure Christian society based on Calvinism. “The Puritan worldview was a particularly narrow and pessimistic view of nature and human nature; it allowed for personal ambition and enterprises so long as these were tempered by guilt, repentance, and pious recognition that worldly pursuits are ultimately worthless in comparison to the divine reality” (p. 8). This emphasized the stance that the material and the spiritual were utterly separated. The material world was considered “fallen”, non-sacred and sinful. This manifested in a practice of guilt-inducing introspection, that emphasizes the lowly nature of a human being in comparison to the divine (p. 9). Puritan religion has also promoted a non-mystical religiosity that relies heavily on conceptual, verbal and doctrinal paths and less on subjective, aesthetic, or contemplative experiences (p. 10). According to Miller this emphasis on authoritative texts has had a tremendous impact on public school culture. “When religious beliefs encourage a more personal or mystical communion with the divine, ideas of education are vastly different” (p. 11).

Miller reviews the development of materialistic views based on the Baconian-Cartesian conception of science. While in the earlier days of modern science, scientific worldviews did not become alternatives to religion but rather stood side by side it, the rise of materialism concomitantly eschewed the spiritual realm. The capitalistic worldview has given such ideas an additional thrust. It proposes that nature exists to serve human needs and wants. “…quality of life is measured in terms of how quickly raw nature is converted to human use—the gross national product” (p. 15). In addition, while promoting individualism, capitalism places “far less value on self-understanding, on critical intelligence, or spiritual discovery. Practicality and productivity are more important than contemplation or inner questing; meditative practices are disdained as “contemplating one’s navel””. (pp. 15-16). Capitalism is mostly about tangible results; a domain hard to encounter within activities related to contemplation.

Despite the emphasis that American society has been founded upon – liberty, freedom, independence, and individualism, these, according to Miller’s analysis are enacted in ways that are predominantly moral, rational, entrepreneurial and professional, at the expense of “deeper, more impulsive, intuitive, mystical, and emotional aspects of human nature” (p. 19). While every culture imposes a degree of conformity, Miller finds the American culture especially dominating. The individualism it promotes is “exclusively economic, competitive, and superficial” (p. 19). It is a culture that substantially mistrusts and does not value the “spiritual” element of human life. Spiritual, means “a receptivity to the more subtle, interior aspects of existence: a search for deeper meaning to existence than is offered by the intellect or by social convention alone. The American worldview imposes a moralistic, materialistic, rational discipline on this inward receptivity; in this culture, the truly

spiritual is dismissed as “mystical” and “romantic.” Holistic thinking is an effort to regain this essential element of our being” (ibid.).

Tart, C. (1986).Waking Up: The Obstacles to Human Potential. Boston: Shambhala.

נכתב ע"י: מילר.
דילוג לתוכן