מספר פריט : 8512

מות אלהים – פרידריך ניטשה

מות אלהים - פרידריך ניטשה

מספר פריט : 8512

  קהלי יעד
כיתות י יב
מבוגרים
  שיוך תרבותי
פילוסופיה
  אורך טקסט
טקסט רגיל
  מילות מפתח
אדם, אנושות  ]  [  אלהים, דמות אלהים  ]  [  אמונה  ]  [  אמת ושקר  ]  [  האדם במרכז, הומאניזם  ]  [  חילון, חילוניים, חול  ]  

האיש המטורף … אשר בבוקרו של יום בהיר הדליק פנס, רץ בשוקה של עיר וזעק בלי הרף: “אני מחפש את אלהים! את אלהים אני מחפש!” ומכיוון שאותה שעה נזדמנו שם בני-אדם רבים מאותו סוג שאינו מאמין באלהים, עורר האיש צחוק רם. שאל האחד: “שמא נתעה בריצתו כמו ילד?” אמר השני. ‘ואולי מסתתר הוא? המפחד הוא מפנינו… כך קראו וכך צחקו זה אל זה.

האיש המטורף קפץ לתוך קהלם ונקבם במבטיו: “לאן פנה אלהים?” כה אמר: “אנכי אגידנו! אנחנו הרגנוהו – אתם ואני! כולנו רוצחיו! אך איככה ביצענו את הדבר הזה?… מה המעשה אשר עשינו בהתירנו ארץ זאת ממעגלי שמשה? ולאן זה תנוע עכשיו? לאן אנחנו נעים?… האם אין אנו נופלים בלי הרף? אחורה, קדימה לצדדים, לכל עבר? וכי קיים עוד מעלה ומטה? וכי אין נתעים כולנו באפס אינסופי? האם לא נושף עלינו החלל הריק? האם לא גבר הקור? האם לא קרב ובא בלי הרף הלילה?…

הטרם הגיע לאוזננו קול רעשם של הקברנים הקוברים את אלהים? הטרם יעלה באפינו ריח ההתפוררות האלהית? גם אלים מתפוררים? מת אלהים! אלהים לא יחיה עוד! ואנו הרגנוהו! נתנחמה, אנו הרוצחים שברוצחים! הקדוש והאדיר מכל מה שהיה לו לעולם עד כה, דמו נשפך במו סכיננו – מי ימחה דמים אלה מעלינו? אי מים אשר יוכלו לטהרנו? אלו טכסי כפרה, אלו משחקי קודש ניאלץ להמציא?

האם אין גדלותו של המעשה גדולה מיכולתנו? האם לא דין הוא, כי אנו עצמנו נהיה לאלים על מנת להראות כראויים לה, לגדלות זו? מעולם לא נודע מעשה גדול מזה. ויהי אשר יהי כל מי שיוולד אחרינו, בזכותו של מעשה זה הוא שייך להיסטוריה נעלה יותר מכל היסטוריה שעד כה!

עתה נדם האיש המטורף ושב והתבונן בפני מאזיניו: נַדָמו גם והסתכלו בו מוזרות. לבסוף הטיל לקרקע את פנסו, שנתפוצץ לרסיסים וכבה.

“הקדמתי לבוא”, אמר האיש “שעתי טרם הגיעה. התרחשות אדירה זאת היא עדיין בדרך והיא נודדת. טרם הגיעה לאזני בני-אדם. הברק והרעם צריכים זמן, אור הכוכבים צריך זמן, מעשים גם לאחר שנעשו, עדיין צריכים זמן, על מנת שייראו ויישמעו. והמעשה הזה עדיין רחוק הוא מהם יותר מהכוכבים הרחוקים ביותר – ועל-אף-פי-כן הלא עשאוהו!  

ועוד מספרים, שאותו מטורף חדר עוד באותו יום עצמו לתוך כנסיות שונות והשמיע שם את תפילת האשכבה על מות אלהי הנצח. וכאשר אחזו בו והוציאוהו החוצה, שוב ושוב חזר ואמר להם: ‘וכי מה הן כל הכנסיות האלו כיום, אם לא קבריו ומצבותיו של האלהים’.

(פרידיריך ניטשה, המדע העליז, תרגם מגרמנית ישראל אלדד, הוצאת שוקן, תשמ”ב, עמ’ 42 – 43).

ביאור:

בעידן המודרני, אמונה ואתאיזם אינם שאלות מדעיות אלא שאלות קיומיות. לפי ניטשה האל כבר לא משחק תפקיד, ולכן הוא מדבר על מות אלהים ואילו לפי הרבי מקוצץ הוא יהיה קיים אם האדם יאפשר לו להיכנס.

ניטשה מתרוצץ בין האימה וחוסר המשמעות שמותיר מבחינה קיומית עולם ללא אלהים, ומן הצד השני הוא מתאר את העוצמה שיש בכך שהאדם “חש עצמו כאלוהים” (“הולדתה של הטרגדיה”, המדע העליז, תרגם מגרמנית ישראל אלדד, ירושלים ותל-אביב 1985, עמ’ 25) ויכול כאלהים לברא את עולמו וערכיו.

  קהלי יעד
כיתות י יב
מבוגרים
  שיוך תרבותי
פילוסופיה
  אורך טקסט
טקסט רגיל
  מילות מפתח
אדם, אנושות  ]  [  אלהים, דמות אלהים  ]  [  אמונה  ]  [  אמת ושקר  ]  [  האדם במרכז, הומאניזם  ]  [  חילון, חילוניים, חול  ]  
דילוג לתוכן