מספר פריט : 2624

וירא

מספר פריט : 2624

 בסימן של לראות טוב.
אחד הדברים המורכבים ביותר, המתעתעים ביותר, המטעים ביותר, הוא הראייה האנושית.

אנחנו רגילים לייחס למה שעינינו רואות אמת אובייקטיבית, ועל פי מראה עינינו רוחנו מתרוממת, שוקעת, מתרחבת, מתמוגגת, ומתייסרת. הראייה הראשונה המוזכרת בתורה היא זו שקדמה לעץ הדעת, ראיית הטוב (“וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ”). כשם שהבורא ראה בכל בריאתו רק טוב, כך גם יציר כפיו ידע לראות רק טוב.

ואז הכל השתנה. אולי הראייה נפגמה, ואולי דווקא השתפרה והתחדדה. תלוי במתבונן, כמובן.

לאחר שאכל מעץ הדעת, התחיל האדם לראות טוב ו.. רע. נפקחו עיניו השופטות, המתביישות, הוא התחיל להתלבש ולהסתתר. ומאז מתקיימות סדנאות רוחניות ונשאלות שאלות כמו: “מי אני”, “היכן אני”. וכן הלאה.

השבוע אנו מגלים ראייה חדשה, ראייה ששינתה את היחסים שבין האדם לחברו ולסביבתו. השבוע הראייה היא עיקר הפרשה:

בראשית, פרק יח: א וַיֵּרָא אֵלָיו (אל אברהם) יְהוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא, וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם. ב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו. וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה. ג וַיֹּאמַר: אֲדֹנָי, אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל-נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ.

מה אברהם ראה? אנשים? אלוהים? נאמר שה’ נראה אליו, אבל אז הוא נושא את עיניו ורואה… לא את ה’ הנראה אליו, אלא שלושה אנשים! ואז הוא שוב רואה, והוא רץ, והוא מדבר… אבל לא ברור עם מי. הוא אומר: “אדני” – לשון “אדונים שלי” או לשון “אלוהי”? ובהמשך הוא פונה אליהם בלשון יחיד. אבל הרי יש שם שלושה אנשים!

הרבה פרשנויות נכתבו לחידה זו, אבל בתכנית שעוסקת בחינוך לרוחניות, אני רוצה להציע את האפשרות שיש כאן הזמנה לראייה חדשה, ראייה אברהמית, שרואה בכל דבר ובכל אחד את האלוהי. “לית אתר פנוי מיניה” (אין מקום/דבר, הפנוי מנוכחותו של הבורא). אין אדם שאין בו אלוהים, ולכן אין סתירה בין הפנייה לאנשים והפניה לאלוהים. זו אותה פנייה. יתרה מכך, מכיוון שהאלוהי הוא אחד, הרי שאין סתירה בין פנייתו בלשון רבים ופנייתו בלשון היחיד.

אם בחינוך ובראייה עסקינן, איך היו נראים חיינו אם מורינו היו רואים בנו את האלוהי? איך הייתה נראית חברה שחבריה יודעים שבכל דבר ובכל אדם יש אלוהות. או אף יתרה מכך, שהכל אלוהי ואין זולתו?

אולי אברהם הוא התיקון לראייה השנייה, הראייה שאחרי עץ הדעת, אחרי שהעיניים נפקחו לראות טוב ורע, לשפוט, להתבייש, להתלבש ולהסתתר – הראייה הפגומה או המשופרת, תלוי במתבונן. שהרי טוב ורע הם רק בעיני המתבונן. שהרי גם הטוב וגם הרע, אם הם קיימים בכלל, הם מאותו מקור עצמו. שהרי אין במסורת ישראל שתי רשויות, אחת טובה ואחת רעה. שהרי אין במסורת ישראל שני בוראים.

וכך שבנו אל הראייה הראשונה. הראייה של חוה. שראתה שטוב!

דוד המלך שר את זה כך: מי האיש החפץ חיים, אוהב ימים לראות טוב.

אם חפצי חיים אנו, ראוי שנאהב את ימינו, כי אין לנו אחרים, ושנלמד שוב לראות טוב, כי בעצם… למה לא?

אז מחר נפתח עם תפילה לראות טוב.

אל תשכחו להתלבש נוח לשיעור יוגה.

את המנחה תעביר סיגל!

נתראה מחר,

ונתראה טוב!

נכתב ע"י: הרב אלישע וולפין.
דילוג לתוכן