מספר פריט : 2597

ויגש

מספר פריט : 2597

שבוע טוב ותודה לכל מי שהגיב למייל שלי רגע לפני כניסת השבת. אכן היו הרבה תגובות, וזה מאוד תרם לי.

לאור זאת, רציתי לתקן משהו, שעל פניו נשמע פעוט, אבל מי שירד לסוף העניין יבין שזה הבדל מאוד גדול:

אנו רגילים להבין את המשפט הנדון כך: הכל צפוי אבל הרשות נתונה. אני רוצה דווקא להיצמד לנוסח המקורי, שאין בו “אבל” – לא בפועל, ולדעתי גם לא ברמז: הכל צפוי ו(גם) הרשות נתונה. כלומר, שהכל, קרי, כל האפשרויות האין סופיות, הן כולן אפשריות, כולן צפויות, וניתנת לנו רשות מלאה לבחור בכל אפשרות שהיא. כלומר, לא התכוונתי לומר שיש לנו רשות לבחור את דרכינו מבין כל האפשרויות הצפויות, כפי שכנראה השתמע מדברי (זה פשטני מדי, לטעמי), אלא שהבחירות שלנו הן פועל יוצא של הרשות שאנו נותנים לעצמנו לקבל או להכיל את כל מגוון האפשרויות. ההתניות שלנו, החינוך שקיבלנו, העכבות למיניהן, הגנטיקה וכן הלאה, כל אלו מצמצמים את טווח הרשות שלנו, ולכן גם את טווח הבחירה החופשית העומדת לרשותנו.

מכאן שהעבודה הפסיכו-רוחנית (בעיקר רוחנית, אגב) של האדם היא על העמקה והרחבה של הרשות שהוא מאפשר לעצמו בחיים. כמידת הרשות הפנימית שיש לאדם, כך טווח האפשרויות העומדות לרשותו. אני עוסק באימון רוחני, וזה כיוון העבודה.

זה כמובן עומד בסתירה לרעיון של הכל צפוי = אידיאה אפלטונית/קנטיאנית אובייקטיבית (למרות שהרעיון מוצא חן בעיני. תודה שייקה). אני דווקא מתחבר יותר לשיח הפוסט מודרני שהבאת בתחילת הקורס, שייקה, ולכן אני אוהב את הקריאה של כל האפשרויות צפויות/אפשריות (עם דגש על כל, כלומר, כל אין סוף האפשרויות צפוי). אולי, שייקה, זה דווקא מגשר בין המודרני (קרי, השיח הפסיכולוגי על הרשות הפנימית שאנו נותנים לעצמנו לבחור ממנעד רחב יותר של אפשרויות) לבין הפוסט מודרני (קרי, שהכל אפשרי, אלא שהעכבות שלנו מצמצמות מאוד מאוד את מרחב האפשריות שאנו מרשים לעצמנו).

השאלה היא כמובן, האם יש איזו שהיא קביעה ערכית/מוסרית לבחירות שלנו… שהרי, אם הכל צפוי והרשות לגמרי נתונה, מה זה אומר על כל תורות המוסר למיניהן (למשל)? מה זה אומר על ההלכה???? וכאן יש מחלוקת גדולה, שאעדיף כרגע לא להיכנס אליה.

תודה ושבוע טוב וצום משמעותי לצמים מחר,

אלישע

ממש שנייה לפני השבת,

חברים שלום,

הנה המשפט הגדול שאני מחכה לו כבר כמה שבועות. הוא סוף כל סוף הגיע. אבל כבר שבוע שלם המשפט הזה מחכה לי על צג המחשב, וכל פעם שהדלקתי את המחשב הוא זינק והתייצב מולי. אבל אני לא הייתי מוכן עדיין לגשת אליו, לפגוש אותו באמת. לא היה לי ברור מה עיכב בעדי.

השבת מגיעה בעוד שעה בדיוק. ואני חושב שאני מוכן. הנה הפסוק:

בראשית מה: ד וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו גְּשׁוּ נָא אֵלַי וַיִּגָּשׁוּ וַיֹּאמֶר אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה. ה וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם… ח וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹהִים…

בשבוע הבא (מחר אחר הצהריים ליתר דיוק), הוא יאמר גם את הדברים הבאים לאחיו:

בראשית נ: יט וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף אַל תִּירָאוּ כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי. כ וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם רָב. כא וְעַתָּה אַל תִּירָאוּ אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם וַיְנַחֵם אוֹתָם וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם.

והנה תרומתי הצנועה לשבוע זה.

לפני שבוע חזרנו אל האמירה הגדולה של רבי עקיבא ש”הכל צפוי והרשות נתונה”. משפט כל כך בעייתי. כבר שמעתי פתרונות רבים, חלקם אהבתי מאוד. אבל אתמול, בעת שטיפת הכלים, התבהר לי פתרון חדש!

יוסף הרי מספר לאחיו ולנו שאין לנו מושג ירוק למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים! אנחנו חושבים שזה לטובה, ומסתבר שהזקנו. חשבנו שזה לרעה, ובדיעבד ראינו שזה היה לטובה… נו, אז הכל צפוי ליושב במרומים, ולנו הרשות להתברבר בכאוס של החיים? ייתכן, אבל אני לא קונה את זה.

הנה אפשרות חדשה:

הכל צפוי! הדגש לא על “צפוי”, אלא על “הכל“. כלומר, כל האפשרויות צפויות, הן כולן אפשריות. כולן! אין סוף אפשרויות זמינות לנו (אין סוף ממש, לא רק לשון ריבוי). ו… הרשות ניתנת לנו לבחור מבין אין סוף האפשרויות, את הדרך שבה נבחר ללכת.

רובנו לעולם לא נקבל שאנו בני חורין באמת, ולחלוטין, לבחור את דרכינו. רובנו נאמין כל חיינו שלא הייתה לנו כל ברירה. חלקנו נבחר, אבל מתוך תודעה של קושי ומוגבלות. חלקנו נבחר מתוך הגנטיקה שלנו, וחלקנו מתוך ההתניות שבנו.

לקנו מתוך חירות שלימה. אבל כל האפשרויות צפויות. הכל אפשרי, אפילו צפוי. אבל הרשות נתונה לנו לבחור.

שבת שלום ובחירות טובות,

אלישע

נכתב ע"י: הרב אלישע וולפין.
דילוג לתוכן