מספר פריט : 2593

ווקי (בדפוס) תרגולים קונטמפלטיביים בחינוך גבוה: לראות מבעת לחומרנות אקדמית

מספר פריט : 2593

Vokey, D. (in press).  Contemplativedisciplines in higher education: Cutting through academic materialism. In E. Sarath, H. Bai, O. Gunnlaugson, & C. Scott (Eds.) (in press.) Contemplative learning and inquiry across disciplines. New York: SUNY.

הכותרת של מאמרו של ווקי היא פראפראזה על ספר מפורסם מ 1973 שבו המורה הבודהיסטי צ’וגיאם טרונגפה מתאר “רוחניות חומרנית” כאחת מן המלכודות בדרך הרוחנית. “ישנם מסלולים צדיים רבים מספור שמובילים לגרסאות מעוותות ואגוצנטריות של רוחניות. אנו יכולים להונות את עצמנו ולחשוב שאנו מפתחים רוחניות בשעה שתחת זאת אנו מחזקים את האגוצנטריות דרך טכניקות רוחניות. ניתן לכנות עיוות בסיסי זה רוחניות חומרנית” (טרונגפה 1973, עמ’ 3 בתוך ווקי, עמ’ 1). ווקי מעלה שאלה דומה: “האוניברסיטאות המודרניות שלנו גורמות ליוזמות חינוכיות טרנספורמטיביות לסטות מיעדיהן המשחררים” (עמ’ 2). ווקי טוען שלוש טענות לגבי מקומו של חינוך קונטמפלטיבי בחברה: 1) “התועלת (או הנזק) שהוא תוצאה של תרגול קונטמפלטיבי תלוי במידה רבה בתפיסתו ובכוונתו של המתרגל” (עמ’ 3). פירוש הדבר שאנחנו צריכים שתהיה לנו “הבנה ראויה של מה אנו עושים ולמה אנחנו עושים זאת” (שם). 2) חשוב ללמוד וללמד תרגול קונטמפלטיבי משום שיש לו הפוטנציאל להפחית סבל ולקדם רווחה של העצמי והאחר (שם). 3) על מנת להתקדם לכיוון של רווחת העצמי והאחר נדרשים הן שינויים פוליטיים תרבותיים והן שינויים אישיים (שם).”

ווקי דן בהגדרת ‘פרקטיקה’ של אלסדיר מקנטייר ומבחין בין תועלת חיצונית ותועלת פנימית. הוא מתאר את האקדמיה בת זמננו כממסד שנפל קורבן לאג’נדה קפיטליסטית. הוא טוען שתרגול קונטמפלטיבי יכול להיות משולב באקדמיה בדרכים שבסופו של דבר לא יחוללו כל טרנספורמציה אלא ישרתו את האידיאולוגה הקיימת.


The title of Vokey’s forthcoming chapter in this book is a twist on a famous book published in 1973, in which Buddhist teacher Chogyam Trungpa depicts “spiritual materialism” as the pitfalls of the spiritual path. “There are numerous side tracks which lead to a distorted, ego-centered version of spirituality; we can deceive ourselves into thinking we are developing spiritually when instead we are strengthening our egocentricity through spiritual techniques. This fundamental distortion may be referred to as spiritual materialism.”  (Trungpa, 1973, p. 3 in Vokey p. 1). Vokey raises similar concerns as: “our modern universities deflect transformative educational initiatives away from their emancipatory ends” (p. 2). Vokey proposes three claims as a common ground for understanding contemplative education: 1) “the benefits (or harms) that result from the practice of any contemplative discipline depend to a significant degree upon the view and the intent of the practitioner.” (p. 3). This implies that we should have “an appropriate understanding of what we are doing and why we are doing it” (ibid.). 2) it is important to teach and learn contemplative disciplines because of their potential to help reduce the suffering and promote the well-being of self-and-other.” (ibid.). 3) “making significant progress towards the well-being of self-and-other requires political and cultural transformation as well as personal development.” (ibid.)

Vokey describes Alasdair MacIntyre’s definition of “practice” and distinguishes between internal and external goods. He describes the current state of the academy as an institution that has fallen prey to a capitalist agenda. He then suggests that contemplative practices might be incorporated in the academy in ways that eventually will not lead to transformation, but will rather be harnessed to serve the existing ideology.

נכתב ע"י: ווקי.
דילוג לתוכן