מספר פריט : 9910

“השנות טובות”

"השנות טובות"

מספר פריט : 9910

  קהלי יעד
כיתות ז ט
כיתות י יב
מבוגרים
  שיוך תרבותי
יהדות ניו אייג
  סוג סרט
וידיאו-קליפ
  אורך סרט
קצר (דקות)
  שפת הסרט
דובר עברית
  מילות מפתח
ארץ ישראל, ארץ הקודש, מולדת  ]  [  הורים וצאצאים, כיבוד הורים, יחסי דורות  ]  [  חבר, חברות, ידידות  ]  [  חגיגה, הילולא, פסטיבל  ]  [  חדש וישן/ עתיק  ]  [  טקסים  ]  [  ישראל  ]  [  מסע, דרך  ]  [  מעגל השנה, חגים (כללי- לא חג ספציפי)  ]  [  מקום קדוש, מקדש  ]  [  משפחה  ]  [  ראש השנה, תשרי  ]  [  רוח, רוחניות  ]  

הפקה: אוניברסיטת בר אילן

ישראל, 2013

משך: 3:27 דקות

ד”ר צוריאל ראשי מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן מספר את תולדותיהן של אגרות הברכה לשנה החדשה מתחילתו של המנהג במאה ה-14 ועד ימינו.

כרטיסי הברכה לשנה החדשה, המוכרים יותר בכינויין העממי “שנות טובות”, שיקפו את תולדות העם והמדינה לאורך השנים באמצעות דימויים ומסרים שנשאו. אותן שנות טובות סיפרו — בדרכן הציורית והתמימה — את הסיפור שלנו, של מה שהיינו ומה שעברנו.

המנהג של משלוח אגרות ברכה לרגל השנה החדשה החל כבר במאה ה-14 בקרב יהודי גרמניה.

פרק נכבד בתולדותיה של אגרת הברכה לשנה החדשה נרשם בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. בתקופה זו החלה הגירה של יהודה אירופה ליבשת אמריקה, וכרטיסי הברכה הציגו את המהגרים החדשים.

מנהג משלוח כרטיסי ברכה התקיים גם בארץ ישראל. הכרטיסים מתחילת המאה ועשרים הציגו את העולים החדשים — אנשי עמל צעירים, מלאי מרץ וחיוניות, שעסקו ללא לאות בכיבוש הארץ ובבניינה.
חיי החברה וההווי של החלוצים קיבלו גם הם ביטוי בכרטיסי הברכה

נושאים נוספים שבלטו בכרטיסי הברכה באותן שנים עסקו כמובן בציונות, בהגשמת החזון הציוני, בעלייה ובקיבוץ גלויות.

התאריך הוא כ”ט בנובמבר 1947. ביום הזה מחליט האו”ם על סיום המנדט הבריטי ועל תכנית החלוקה, שמשמעותה. למחרת ההחלטה פורצת מלחמת העצמאות. בעיצומה של המלחמה, ב-14 במאי 1948, מכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל. עם הכרזת העצמאות הוסרו המגבלות מתקופת המנדט הבריטי ושערי המדינה נפתחו לעלייה המונית. מלחמת העצמאות הסתיימה בניצחון ישראלי ובעקבותיו גדל היקף העלייה. הנושאים שהופיעו בכרטיסי הברכה בעשור הבא עסקו בקליטת עלייה, ביטחון והמשך פיתוח, התרחבות ובנייה.

מנהג משלוח כרטיסי ברכה במדינת ישראל התחזק משמעותית בתחילת שנות ה-60 והגיע לשיאו אחרי מלחמת ששת הימים. המוטיבים שבלטו בכרטיסי הברכה של אחרי המלחמה היו גאווה לאומית, פטריוטיות, צבאיות, אנשי צבא, כלי נשק ומצעדים.

העידן שאחרי הניצחון המרשים של צה”ל על מדינות ערב היה תור הזהב של כרטיסי הברכה. זאת גם הייתה תקופה של שגשוג כלכלי ותחושה כללית של סיפוק, שביעות רצון והתלהבות גדולה, שלא לומר אופוריה. אבל האופוריה ששררה בישראל בשנים שאחרי מלחמת ששת הימים התחלפה בהתפכחות כואבת בעקבות תוצאותיה הקשות של מלחמת יום כיפור ב-1973.

בשנים האלה גם נכנס מכשיר הטלפון הביתי לשימוש נרחב, שעד אז היה מוצר נדיר בבתי ישראל, והשימוש בכרטיסי ברכה הלך ופחת.

כרטיסי הברכה מאמצע שנות השבעים עד סוף שנות השמונים כללו מוטיבים קלאסיים, כמו “בספר החיים תכתבו ותחתמו”,לצד מגמות תרבותיות, מוטיבים רומנטיים ונושאים אישיים.

המנהג של משלוח שנות טובות דעך לקראת סוף שנות השמונים, וכמעט נעלם כליל מהנוף ישראלי בשנות התשעים, עם הופעת האינטרנט והטלפון הסלולרי.

נכתב ע"י: ד"ר לילה מור.
  קהלי יעד
כיתות ז ט
כיתות י יב
מבוגרים
  שיוך תרבותי
יהדות ניו אייג
  סוג סרט
וידיאו-קליפ
  אורך סרט
קצר (דקות)
  שפת הסרט
דובר עברית
  מילות מפתח
ארץ ישראל, ארץ הקודש, מולדת  ]  [  הורים וצאצאים, כיבוד הורים, יחסי דורות  ]  [  חבר, חברות, ידידות  ]  [  חגיגה, הילולא, פסטיבל  ]  [  חדש וישן/ עתיק  ]  [  טקסים  ]  [  ישראל  ]  [  מסע, דרך  ]  [  מעגל השנה, חגים (כללי- לא חג ספציפי)  ]  [  מקום קדוש, מקדש  ]  [  משפחה  ]  [  ראש השנה, תשרי  ]  [  רוח, רוחניות  ]  
דילוג לתוכן