מספר פריט : 2122

היל, אלי, וזוקי (2006) תרגול קונטמפלטיבי: חינוך לשלום ולסובלנות

מספר פריט : 2122

Hill C., Herndon A. A., Karpinska, Z. (2006). Contenmplative Practice: Educating for Peace and Tolerance. Teacher’s College Record, (108) 9, 1915-1935.

היל ואחרים (2006) מתארים קורס קונטמפלטיבי שנלמד באוניברסיטת קולומביה (היל הוא הכותב, והשניים האחרים הם סטודנטים שהשתתפו בקורס והפרוייקט הסופי המשותף שלהם מוצג בסוף המאמר). בקורס זה היל מתחיל מסקירה של תרגולים קונטמפלטיביים מזרח-אסיאתיים, מערביים מונותיאיסטיים, אפריקאיים ואינדיאניים. בהתבסס על המסורת הדיואיאנית של אוניברסיטת קולומביה הסטודנטים לומדים תיאוריה ותרגול במקביל. החלק השני של הקורס בוחן מסורות חוכמה שמהן נולדו תרגולים קונטמפלטיביים. בכך היל מציע גישה השוואתית כדי ליצור “סובלנות לאופנים שונים לביטויים רוחניים” (עמ’ 1916). בחלק זה, היל מציע קריאה של תומאס מרטון ותיק נאט האן שמייצגת הן ידע מעמיק במסורות ספציפיות והן גישה פתוחה למסורות שונות. החלק השלישי של הקורס בוחן את ההשלכות החינוכיות של תרגול קונטמפלטיבי ביחס לתודעה, לגוף ולחברה בהתבסס על מדע המוח והפסיכולוגיה. רשימת הקריאה בחלק זה כוללת את דניאל גולמן, מארק אפסטיין, הדלאי לאמה ואחרים.

רוחניות? הנושא הרוחני הוא מובהק בקורס של היל. המיוחד כאן הוא התפיסה של “שלום” כנקודת המפגש לתרגולים שונים ומסורות שונות: “כל הגישות הללו מבוססות על האמונה שהשלום העולמי מעוגן בראש ובראשונה בשלום הפנימי. ניתן לטפח שלום פנימי באמצעות תרגול קונטמפלטיבי” (עמ’ 1918).

פדגוגיה: הקורס דרש מסטודנטים להעלות תגובות לקריאה שניתנה פעם בשבוע. היל מביא חילופי דברים שונים מן האתר של הקורס בהם עלו נושאים כמו “שופינג רוחני” – תופעה של התנסות חולפת בדרכים רוחניות שונות (עמ’ 1918), כיצד נבחר תרגול רוחני מתאים לנו, ההתנגשות בין דרכים רוחניות שונות (עמ ‘1919) ועוד. היל מציים מדוע בחר בגישה מקוונת זו: 1) ניתן כך לשמר את השיחה בין השעורים. 2) לסייע לכאלו שלא מרגישים בנוח לדבר בכיתה ולייצר אוירה דמוקרטית יותר. 3) לחזק את הקוהרנטיות של הדיון, בכך שניתן לאנשים זמן לחשוב על תגובותיהם. 4) להותיר מקום לדיונים שלא נסגרים במהלך השעור. בנוסף היל הציע גם אתר אינטראקטיבי עם אייקונים של מסורות שונות. כל אייקון הוביל לאתרים שונים שבהם ניתן היה ללמוד על המסורות הללו. הייתה גם ציפייה כי סטודנטים יתרמו לינקים נוספים לאתר זה במהלך הסמסטר.


Hill et al (2006) describe a contemplative course taught at Columbia University. (I will refer mostly to Hill himself for the other writers are students who participated in his course and their final project is presented as part of the paper). In this course Hill begins with an overview of contemplative practices of East-Asian, Western-monotheistic as well as African and Native American derived practices. Based on the Deweyiean tradition of Columbia U. as students learn the theory they are also invited to practice with seasoned practitioners of the respective tradition. The second section explores the wisdom traditions from which the contemplative practices introduced were derived. By this Hill seeks to foster both a comparative approach to the diverse practices and “greater tolerance for manifold expressions of spirituality.” (p. 1916). Here Hill suggests readings of Thomas Morton and Thich Nhat Hanh as figures that represent both a deep knowledge of particular traditions and an open-mindedness to other creeds. The third section consists of exploring educational benefits of contemplative practices in respect to mind, body and society based on findings of neuroscience and psychology. Readings include Daniel Goleman, Mark Epstein and the Dalai Lama’s works.

“Spirituality?” The relation to “spirituality” in Hill’s course is obvious, yet a certain emphasis is crucial in this case as Hill’s rhetoric stresses “peace” as the bridge over which practices of diverse traditions are conceived and conceptualized: “Central to all these approaches is the belief that peace in the larger world is dependent upon peace within the individual and that such inner peace can be cultivated through contemplative practices.” (p. 1918)

Pedagogy: Student’s record their responses in online discussions rather than on journals so that others can read them. The course required a weekly posting of such response to readings assigned. Hill brings several very interesting such exchanges showing student’s discussions of themes concerning spirituality such as “spiritual shoppers” who keep trying new paths (p. 1918), what determines one’s true spiritual path, clashes between different spiritual paths. (p. 1919). Hill mentions why he chose this online approach. I bring some of the reasons he mentioned for I view them as pedagogically important concerning the link between spirituality, technology and pedagogy:1) to keep conversation alive throughout the week and 2) to foster participation of those uncomfortable speaking in class and make the discussion more democratic. 3) to strengthen coherency of discussions as students have time to consider their responses (p. 1921). 4) to allow continuity in respect to issues that were not resolved during class discussion. In addition Hill offered an interactive website with icons of various spiritual traditions. Each icon led to a list of websites found to be informative. Students were expected to contribute additional links based on their learning.

נכתב ע"י: היל ק..
דילוג לתוכן