הפרשה השבוע היא קו פרשת מים (תרתי משמע)! אנו על ספו של מדרון חלקלק, והסכנה גדולה. היא אולי תמרור האזהרה החשוב ביותר למי שמתיימר לחנך לחיי רוח!

אין שתי פרשות יותר קשות לאדם המודרני מהפרשות של השבוע הזה!!! שתי הפרשות עוסקות בנושא הטומאה.

השבוע מזומן לנו שיעור בתולדות הסבל. רחם אחד, שני אחים, שתי לידות, ואין סוף הזדמנויות מפוספסות.

השבת הזו היא השבת שבין ים סוף לאושוויץ. זו שבת של אש. של אש זרה! אש זרה. מסתבר שיש דבר כזה. אם חשבנו שאש זה אש זה אש, באה פרשת שמיני והפטרת שמיני ומבדילה בין אש אלוהית לאש אחרת, אש זרה.

הערב חוזרים הביתה, במובן העמוק של המילה, כמובן. וכשם שנכנסנו אל הסוכה בשמחה, כך אנו יוצאים מן הסוכה בריקודים ובשמחה! הערב נגמר החג שנקרא “זמן שמחתנו”, ומתחיל חג אחר לגמרי, שמחתה של התורה.

אבל אנחנו אשמים. ברגע ששמענו את המילה הקטנה וכביכול תמימה, “לך”, שהוא תמיד מוסיף כשהוא בוחן אותנו, היינו צריכים לדעת שזה תרגיל! אבל כהרגלינו בקודש, אנחנו לא שמנו לב.

הערב נפתח את תפילות הימים הנוראים בפיוט המקסים “אחות קטנה”. הפזמון המוכר כל כך אומר: “תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה”.

ראש השנה הוא אולי החג האוניברסאלי ביותר בלוח השנה. הוא לא חג יהודי למרות שרק יהודים חוגגים אותו. אנחנו לא מתכנסים לחגוג אירוע שקרה לנו, היהודים, אלא לנו, כל בני האדם.

אנחנו חוזרים השבוע למוטיב הכל כך מוכר: ניצבות לפנינו תמיד ברכה וקללה.

פרשת קרח הינה פרשה פוליטית מאוד. בעיני האדם המודרני, הליברלי, הנאור (אנחנו?), היא מאוד מבלבלת. קרח קורא תיגר על המנהיגות התיאוקרטית של משה ואהרון

והנה באה לה פרשת פינחס, ושולחת לנו מסר מאוד מבלבל: הקדוש ברוך הוא מזכה את פינחס הכהן (הנכד של אהרון הכהן) ב”ברית שלום” וכהונת עולם, וכל זה, בתמורה למעשה הקנאות שלו. קשה הדבר, קשה מאוד!

פרשת עקב. כשמה כן היא. עקב, בעקבות. “אם… אז”. בפילוסופיה קוראים לזה “דטרמניזם”: סיבה ותולדה. לכל תופעה יש סיבה שגרמה לו, ויש גם סיבה שגרמה לסיבה הזאת, וסיבה נוספת לפניה, וכן הלאה.

פרשת עקב. כשמה כן היא. עקב, בעקבות. “אם… אז”. בפילוסופיה קוראים לזה “דטרמניזם”: סיבה ותולדה. לכל תופעה יש סיבה שגרמה לו, ויש גם סיבה שגרמה לסיבה הזאת, וסיבה נוספת לפניה, וכן הלאה.

היום נצא – חלקנו באופן טוטאלי, וחלקנו קצת פחות – מבית הבלוקים שלנו, ונעבור לסוכה הרעועה, העשויה מענפים, חתיכות עץ, בדים ועלים.

והשבוע, פרשת נשא. מהמילה לשאת.
זו פרשה ארוכה במיוחד, וכל כולה עוסקת במלאכת הנשיאה. הפרשה עוסקת באופן שבו האדם נושא את חייו.