מספר פריט : 1815

דוארר, זיונס ודנה (2003) סקר של היבטים טרנספורמטיביים ורוחניים בחינוך גבוה

מספר פריט : 1815

Duerr, M., Zajonc, A.,  Dana, D. (2003). Survey of transformative and spiritual dimensions of higher education. Journal of Transformative Education, (1)3, 177-211

סקר זה נערך בחורף 2003 והוא מבקש לתעד תוכניות אקדמיות ויוזמות חינוכיות באוניברסיטאות צפון אמריקאיות ש “משלבות אלמנטים טרנספורמטיביים ורוחניים בלמידה” (עמ’ 178). המאמר מציע ניתוח-על של תוכניות אלו ולפיכך מהווה מקור נתונים טוב (אם כי בן 10 שנים בשלב זה). אני מציע כאן תקציר של הרעיונות המרכזיים ומפנה למאמר לפירוט.

בעוד קיימת תחושה של פנייה לעבר רוחניות ולמידה טרנספורמטיבית בצפון אמריקה, מדובר ביוזמות של חוקרים עצמאיים בעיקר. קיימים מספר מוסדות שאימצו את המוטו הזה באופן קולקטיבי כמו המחלקה לפסיכולוגיה באונ’ מערב ג’ורג’יה, המכון ללימודים אינטגרטיביים בקליפורניה ואוניברסיטת נארופה. המושג למידה טרנספורמטיבית נטבע על ידי ג’ק מזירו מאוניברסיטת קולומביה. “מזירו (1978) זיהה “טרנספורמציה בפרספקטיבה” כתהליך המרכזי בלמידה בחינוך גבוה” (עמ’ 179). אך, הגישה שלו נתפסה כרציונלית מדי. המחקר הנוכחי אימץ חלק מן הביקורות הללו ופנה לתפיסתו של רוברט קיגן של חמשת השלבים של למידה טרנספורמטיבית. “הלומד המבוגר עסוק קודם כל בתנועה מ”תודעה מחוברתת” ל”תודעה בעלת סמכות-עצמית”. ההגדרה האופרטיבית שנבחרה עבור למידה טרנספורמטיבית שלפיה נבחרו התוכניות שנסקרו כאן נוסחה כך: “אנו מעוניינים בדרכים בהן למידה טרנספורמטיביות יכולה לנוע מעבר לאינדיבידואציה ולקדם מוסריות והתפתחות רוחנית של הלומד. אנו מעוניינים במתודולוגיות שמקדמות התפתחות כזאת, ואלו כוללות למידה רפלקטיבית, חווייתיות, פדגוגיה משתתפת, תהליכים אינטואיטיביים ודמיוניים ותרגול קונטמפלטיבי. מתודולוגיות אלו, בהקשר של חינוך גבוה, פועלות לחיזוק רגישות מוסרית, טיפוח הכרה בתלות-הדדית, חיבור עם העולם הטבעי והחברתי ומחוייבות חברתית” (עמ’ 180).

החוקרים הוציאו קול קורא לענות על שאלונים, ואספו מידע מן השאלונים הללו ומראיונות עם מובילים של תוכניות ללמידה טרנספורמטיבית. בראיונות אלו נבחנו הגיונות התוכניות, הפדגוגיות שלהן, ושיטות ההערכה. ארבע ההצהרות הבאות מתארות למידה טרנספורמטיבית בשאלונים שמולאו:

  • חינוך צריך להיות חוויה עמוקה של טרנספורמציה הן ברמה האינטלקטואלית והן ברמה הרגשית.
  • למידה צריכה לשלב היבטים פיזיים, רגשיים ורוחניים של האדם.
  • יש לעודד תלמידים לזהות את מערכת אמונותיהם ולראות את האופן בו זו מעצבת את יחסיהם עם העולם הסובב אותם.
  • מודעות לאופן בו אדם יודע את מה שהוא יודע חשובה כמו מה אדם יודע (עמ’ 184).

הכותבים מביאים דוגמאות להגדרות שונות של למידה טרנספורמטיבית שהוצעו להם על ידי משתתפים בסקר. עלו תמות כמו שלמות הידיעה, שלמות האדם והבלתי ניתן להמשגה. הם מתארים ארבעה חקרי מקרה של תוכניות אוניברסיטאיות שהכניסו למידה טרנספורמטיבית לתוכניות הלימודים שלהן.


This study conducted in Winter 2003 documents academic programs and various other initiatives in North American universities and colleges that “incorporate

transformative and spiritual elements of learning.” (p. 178). The paper offers a meta-analysis of these programs, and thus serves as a good database (albeit 10 years old at this point). I offer here a short overview of the idea, yet suggest that those interested will refer directly to the paper.

While there is a felt movement towards the incorporation of spirituality and transformative learning in North American higher education, these initiatives are mostly taken by individual scholars. There are some institutions who have adopted such theme more collectively such as the psychology dept. of State U. of West Georgia, the California Ins. of Integral Studies, and Naropa University.

The term transformative learning refers to the writings of Jack Mezirow of Columbia U. “Mezirow (1978) identified “perspective transformation” as the central learning process in college programs” (p. 179) however, his approach was critiqued as extremely rational. The current study adopted some of these critiques and turned to Robert Kegan’s five stages in transformative learning. “The adult learner is primarily concerned with movement from the “Socialized Mind” to the “Self-Authoring Mind.

” The operational definition chosen for transformative learning guiding the choice of programs reviewed in this survey was defined within the following: “We are particularly interested in ways that transformative learning can move beyond individuation to further the ethical and spiritual development of the learner. We are interested in the methodologies that facilitate such development, including reflective learning, experiential and participatory pedagogy, intuitive and imaginative processes, and contemplative practices. These methodologies, in the context of higher education, work toward the objectives of developing ethical and moral sensibility, cultivating a recognition of interdependence and a re-connection with the natural and social world, and an emergent sense of social responsibility” (p. 180).

The authors posted a call to respond to questionnaires on the contemplative mind and society website and in the Higher Education Chronicle. They collected data through questionnaires and interviews of leaders of transformative learning programs. These were geared towards exploring program rationales, pedagogies and methods of evaluation. The following four statements characterize transformative learning on the questionnaire:

  • Education should be a deeply transformative experience on both an intellectual and emotional level.
  • Learning should involve the physical, emotional, and spiritual dimensions of human existence.
  • Students should be strongly encouraged to identify their belief system and see how it impacts their relationship to the world around them.
  • An awareness of how one knows what one knows is equally as important as what one knows. (p. 184)

The authors bring examples of definitions given to transformative learning by respondents. The themes of the wholeness of knowing, wholeness of person and the ineffable are exemplified in these responses. They describe four case studies of university programs that have substantially integrated transformative learning.

Kegan, R. (2000). What form transforms: A constructive-developmental approach to transformative learning. In J. Mezirow (Ed.), Learning as transformation: Critical perspectives on a theory in progress (pp. 35-70). San Francisco: Jossey-Bass.

Mezirow, J. (1978). Perspective transformation. Adult Education, 27(2), 100-110.

נכתב ע"י: דוארר.
דילוג לתוכן