בזכות מָקְרֵא תינוקות – מסכת תענית

רב הזדמן למקום אחד, גזר תענית ולא בא הגשם. 
ירד לפניו שליח הציבור. 
אמר משיב הרוח ונשבה הרוח. 
אמר מוריד הגשם ובא הגשם. 
אמר לו: מהם מעשיך? 
אמר לו: מָקְרֵא תינוקות אני, ואני מקרא לבני עניים כבני עשירים, וכל שלא אפשר לו אינני לוקח ממנו דבר. ויש לי חבית של דגים וכל מי שפשע אני משחד אותו בהם, ומסדר לו ומפייס לו עד שבא וקורא.

תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כד, עמוד א