מספר פריט : 1525

בון, פייט, רירדון (2010) העמדה הרוחנית של מורים מתחילים: מחקר מקדים

מספר פריט : 1525

Boone M., Fite K. & Reardon, R. F. (2010). The spiritual dispositions of emerging teachers: A preliminary study. Journal of Thought, Fall-Winter, 43-58.

מחקר זה בודק רוחניות בקרב מורים בגישה כמותנית. החוקרים בדקו “מהם הקשרים בין תפיסותיהם של מורים את עצמם כאנשים רוחניים וכמובילי דרך, כנגד עמדות לגבי כנות (הוגנות ביחסים עם אחרים), ענווה (צניעות בהתנהגות ומוכנות אמיתית ללמוד), ומחויבות לשירות אחרים” (עמ’ 44). . המועצה הלאומית להכשרת מורים והכרה במקצועיותם (NCATE) מגדירה “עמדות” כ: “גישות מקצועיות, אמונות וערכים, המופגנים בהתנהגויות (מילוליות ולא-מילוליות) כשמחנכים נמצאים באינטראקציה עם תלמידים, משפחות, קולגות וקהילות. התנהגויות חיוביות תומכות בלמידה והתפתחות של התלמיד” (2008). סקירת הספרות מאורגנת כאן על פי שלוש תימות: הגדרות של רוחניות, רוחניות בהכשרת מורים ורוחניות בחינוך ילדים, נוער ומבוגרים

הכותבים מצביעים על מספר גישות לרוחניות כמו קסיופ (2000) – רוחניות כרוכה בגילוי משמעות וייעוד בחיים. אליסון (1983) – רוחניות היא חיפוש מתמשך אחר משמעות בתחום העל-טבעי. מיטרוף ודנטון (1999) רוחניות היא המאמץ לחיים אחדותיים. פולן (2002) – רוחניות היא הזיהוי של מטרה מוסרית דרך זיקה לדבר מה גדול מאיתנו. המכנה המשותף שהחוקרים אימצו מביא אותם לטעון ש “אנשים דתיים, חילוניים, ואתיאיסטיים יכולים כולם להיחשב לרוחניים באופן בעל משמעות” (עמ’ 45).

הכשרת מורים נוטה להתמקד בידע ומיומניות ופחות בשינוי עמדות. קולינסון (1999) ביקר הערכת מורים על בסיס שני תחומים אלה כמייצגים רדוקציה של הגישה להוראה כגישת “איך ל”. הוא מציע אלטרנטיבה בעלת שלושה מרכיבים הכוללים ידע מקצועי, ידע בינאישי הקשור במערכות היחסים של מורים עם תלמידים ועם הקהילה וידע פנימי המייצג את הידע העצמי של מורה ומחוייבותו לאתוס של טיפול ולמידה מתמשכת שבסופו של דבר הוא בעל ההשפעה הגדולה ביותר על התלמיד (עמ’ 46). המרכיב השלישי הזה כולל את התפיסה של מורה את עצמו כרוחני. (לא ברור מהמאמר האם טענה זו מייצגת את קולינס עצמו או את הפרשנות של הכותבים). הגדרה של הוראה מצטיינת חייבת לכלול את המרכיב הזה.

החוקרים נסמכים על מייס (2001 ראה אתר) בטענה שהרפלקציה במקצוע ההוראה חסרה ממד רוחני שיכול לשיפור מקצועיות והעלאת סיפוק מן המקצוע. הם מוסיפים טיעונים נוספים לטובת הכללת רפלקציה ויצירת עמדות רוחניות בתוכניות להכשרת מורים ולאחר מכן מתארים מחקר אמפירי ששואל שתי שאלות: “1. האם מדד המילטון וביזלי (1997) להערכת רוחניות הוא כלי אמין לבחינת תפיסת רוחניות בקרב פרחי הוראה?” ו “2. האם יש מתאם מובהק בין תפיסת פרחי הוראה את עצמם כרוחניים וכמובילי דרך, לבין עמדותיהם לגבי כנות, ענווה ושירות אחרים כפי שאלו נמדדים במדד הערכת רוחניות?” (עמ’ 51). בהקשר של השאלה הראשונה – המדד להערכת רוחניות (המילטון וביזלי, 1997) עוצב על מנת לבחון רוחניות בקרב מנהלים עסקיים. הנחת היסוד של מדד זה היא שלא ניתן לבחון רוחניות דרך תצפית ישירה אך ניתן לבוחנה דרך אמונות, תחושות ופעולות. רוחניות מוגדרת כאן כ”יחסים מבוססי אמונה עם הטרנסצנדנטי” (עמ’ 53). המדד בודק רוחניות בהתבסס על ממד מוחלט – עיסוק בפעילויות כתפילה ומדיטציה, וממד מותאם – הכרוך בהתנהגויות ועמדות שאינן בהכרח רוחניות אך יכולות לתמוך בהגדרה כזו. אלו כוללות כנות, ענווה ושירות האחר. החוקרים בחנו 331 פרחי הוראה הרשומים לקורס לתואר ראשון בתחום באוניברסיטה גדולה בדרום-מרכז ארה”ב (עמ’ 52). בתשובה על שתי שאלות המחקר הם מצאו כי המדד הוא כלי אמין וכי קיים מתאם מובהק בין השתייכות לקבוצות דתיות מאורגנות לבין כנות. לא נמצא קשר חיובי בין אמון, ענווה ושירות האחר ותפיסה-עצמית של רוחניות אם כי יש לבחון עניין זה במחקר המשך.

This paper approaches teacher spirituality through a quantitative approach. The authors seek “the connections between teachers’ perception of themselves as spiritual beings and leaders and the dispositions of honesty (truthfulness and fairness in dealing with others), humility (modesty in behavior and attitude and a genuine willingness to learn), and a commitment to service to others.” (p. 44). The National Council for the Accreditation of Teacher Education (NCATE) defines “dispositions” as: “Professional attitudes, values, and beliefs demonstrated through both verbal and nonverbal behaviors as educators interact with students, families, colleagues, and communities. The positive behaviors support student learning and development.” (2008). The literature review is organized according to three themes: definitions of spirituality, spirituality and teacher preparation, and spirituality in the education of children, youth, and adults.

The authors outline a number of approaches to spirituality such as: Cacioppe (2000) – spirituality is involved in discovery of meaning and purpose in life. Ellison (1983) – it is concerned with an on-going human search for meaning within the super-natural. Mitroff and Denton (1999) – one’s effort towards an integrated life. Fullan (2002) – the identification of moral purpose through connection with something greater than ourselves. The authors find common denominators in various treatments of spirituality and conclude eventually that “religious persons, secularists, and atheists can all be considered spiritual in some meaningful way.” (p. 45).

Teacher preparation tends to focus on knowledge and skills and less on dispositions. Collinson (1999) has critiqued teacher assessment as based on these two factors as a reductionistic “how to” of teaching approach. He suggests an alternative tripartite approach based on professional knowledge, interpersonal knowledge – reflecting teacher’s relationship with students and community, and intrapersonal knowledge – representing teacher’s self-knowledge and his commitment to an ethos of caring and continuous learning that eventually has the deepest impact on students. (p. 46). This final component includes the teacher’s self-perception as spiritual. (it is not clear however from the paper whether this expresses Collinson’s rendition or the authors’ interpretation). A definition of excellent teaching must incorporate this component.

The authors follow Mayes (2001 reviewed here) in suggesting that the current practice of teacher reflection is missing the spiritual component which can contribute to the diverse goals of such practice: informing the practice and enhancing teacher satisfaction of their work.

After making various arguments as to the need for the incorporation of reflectivity on spiritual dispositions within teacher preparation programs, the authors describe their empirical study addressing two research questions: “1. Is the Spiritual Assessment Scale a reliable instrument to measure the perception of spirituality among emerging teacher candidates?” And “2. Is there a statistically significant relationship between emerging teacher candidates’ perceived spirituality and leadership, and the dispositions of honesty, humility and service-to-others as measured by the Spiritual Assessment Scale?” (p. 51)

Attending the first question – The Spiritual Assessment Scale (Hamilton Beazley, 1997) was designed to measure dimensions of spirituality within business leaders. The premise of this scale is that spirituality cannot be determined by direct observation yet it can be explored through beliefs, feelings and actions. Spirituality here is defined “as a faith relationship with the [sic] transcendent.” (p. 53). It then measures one’s spirituality based on the definitive dimension – engagement in prayer and meditation. And the correlated dimension – involving behaviors and dispositions, which are not exclusively spiritual yet can support its definition. These include honesty, humility and service to others.

The authors studied 331 students enrolled in an undergraduate course for emerging teacher candidates at a large south-central regional state university. (p. 52). Answering their two research questions they concluded that the Spiritual Assessment Scale indeed does measure dimensions of spirituality based on a comparison of the alpha coefficients of their study and Beazly’s. As to the other question they found a strong positive relationship between affiliation with organized religious groups and honesty. They did not find a positive relationship between honesty, humility and service to others and perception of spirituality, and called for further research in this respect.

Beazley, H. (1997). Meaning and measurement of spirituality in organizational Settings: Development of a Spirituality Assessment Scale. Doctoral dissertation, George Washington University, Washington, DC.

Cacioppe, R. (2000). Creating spirit at work: Re-visioning organization development and leadership—Part I. Leadership and Organization Development Journal, 21(1), 48-54.

Collinson, V. (1999, Winter). Redefining teacher excellence. Theory into Practice, 38(1), 4-11.

Ellison, C. (1983). Spiritual well being: Conceptualizations and measurement. Journal of Psychology and Theology, 11(4), 330-340.

Fullan, M. (2002, September). Moral purpose writ large. The School Administrator Web Edition.Retrived June 1, 2008, from http://www.michaelfullan. ca/Articles_02/06_02.pdf.

Mayes, C. (2001a, Spring). Cultivating spiritual reflectivity in teachers. TeacherEducation Quarterly, 28(2), 5-22.

Mitroff, I. E., & Denton, E. A. (1999). A study of spirituality in the workplace. Sloan Management Review, 40(4), 83-92.

נכתב ע"י: בון מ..
דילוג לתוכן